עפרה ישועה-ליית

אפריל 2015

בשאננות טבולה בשמן זית זך דיקלמה התקשורת פה אחד את המסר של השלטונות ל"מעשה הקונדס" של הבחורים מבאר שבע". במערכת הביטחון מתכוונים מיד לאחר החג לבקש מפרקליטות המדינה להגיש תביעה אזרחית נגד השניים, על הנזקים הכספיים שנגרמו לצה"ל ולמשטרה באירוע. מהמשטרה נמסר כי הדין ימוצה עם השניים עד תום: "משטרת ישראל מחוז ש"י רואה את מעשה הקונדס בחומרה. בזבוז המשאבים וטרטור כלל מערכות הביטחון על אירוע כוזב הינו אירוע חמור ביותר, בדגש במציאות ביטחונית רגישה זו".  (הארץ, 3.4.15). בתרבות שאינה סופרת את האחר ממטר אכן לא יעלה על הדעת לבקש סליחה או לדרוש פיצוי לעשרות אלפי אזרחים פלסטינים שנשאו לבדם בעול האירוע ההזוי, שהקפיץ קצת את רמת הסבל הקבועה שלהם תחת מגפי כוחותינו המתלוננים.

האמנם בכלל אפשר לדבר על כך שמערכת הבטחון "טורטרה"? חברותי המתגוררות סמוך למקום "מעשה הקונדס" יכולות לדווח על הפעילות ההיפר-אקטיבית של כוחותינו המזויינים מדי לילה בסביבת מגוריהן, כולל התפרצויות לדירות והשלכת ילדים ממיטותיהם גם בלי עילת "חשד לחטיפה". חזקה על ניב אסרף שהוא מכיר היטב את חוש ההומור המפותח של חיילי צה"ל ואת הנורמות הנהוגות באיזור בכל הנוגע לתושבים הלא יהודים. עורכי דינו יוכלו להשכיל את בית המשפט שהוא בסך הכל סיפק לחברים מהצבא סיבה טובה לעשות את האימונים הרגילים על גבם של נתיני הכיבוש, כשמשימת העל היא לחרות בתודעתם את מעמדם ומקומם לצד עם האדונים חובב הדאחקות.