שר החינוך גילה את השיטה הישראלית לפתרון בעיות קשות: נשלח את צה"ל גם לבתי הספר. לתלמידים אין שעות פנויות, אבל לקצינים יש בשפע

מאת עפרה ישועה-ליית

התפרסם ב-NRG בתאריך 10/8/2009

אי אפשר לחשוד בשר החינוך גדעון סער שהוא אינו יודע מה מצבה העגום של מערכת החינוך שהופקדה בידיו, ודי לצטט אותו מאחד הדיונים בכנסת בנושא: "הגענו מאוד קרוב לתחתית. אם לא נשקיע יותר בחינוך, נתרסק". ישראל כדבריו, מפגרת אחרי מדינות עולם שלישי ואפילו תלמידי איראן וסוריה יסגרו בקרוב את הפערים מול יכולתם של ילדינו, שהישגיהם בתחום המדעים מפגרים על פי כל השוואה בינלאומית. 

למזלה של מערכת החינוך הישראלית לא פותחה עדיין שיטת מדידה להשוואת רמות החינוך ההומניסטי. את החורבן היחסי של מה שמתרחש שם אפשר להעריך רק על סמך החשיפה לתוצר המוגמר, המגלה באחוזים גבוהים שנאה עזה לכל מה שמריח מ"הומניות", ערכים אוניברסליים ושוויון זכויות לכל אדם באשר הוא. 

זו אינה רק תוצאה של גודש התכנים הדתיים והלאומניים המציפים גם את תכנית הלימודים הממלכתית, אלא בעיקר שיקוף של בורות פשוטה: אלה בינינו שילדיהם עברו בשנים האחרונות במערכת יכולים לדווח כי מספר שעות הלימוד נמצא בהצטמקות מבהילה משנה לשנה. 

בשנים מסוימות מדלגים כליל על מקצועות כמו היסטוריה ואנגלית (הידעתם שמי שעושה "חמש יחידות" באנגלית עשוי להגיע לבחינת הבגרות בסוף כיתה י"א ובזה תסתיים השכלתו בשפה זו? ). שיעורי ספרות ותנ"ך הם תמיד הראשונים להתבטל. 

על הרקע הזה הודעתו של שר החינוך בשבוע שעבר כי תוגבר נוכחותם של קציני צה"ל בבתי הספר כדי לסייע ל"שיפור המוטיבציה" של התלמידים להתגייס לצה"ל משדרת מסר מדכא במיוחד. היא משתלבת עם בחירתו של עיתון ישראלי פופולארי להקדיש כותרת ראשית ועמודי חדשות ביום שישי האחרון לדיווחים המדרגים מוסדות חינוך – לא על הישגים לימודיים, אלא על פי שאיפתם של תלמידיהם להתגייס לחייל קרבי. 

על פי העיקרון שמטרת העל של גידול ילדים וחינוכם במגזר היהודי של מדינת ישראל איננה ליצור אוכלוסיה אזרחית חופשית, משכילה ויצרנית אלא, בראש וראשונה, לדאוג להזרמת בשר טרי מדי שנה למכונת המלחמה האדירה ביותר במזרח התיכון. 

החדשות הטובות הן, שהדאגה העמוקה של דרגי השלטון ושופרות התעמולה המתנדבים שלו אכן מוצדקת. הרתיעה משירות צבאי וחוסר העניין בו הולכים ומתפשטים בין בני הנוער היהודים בישראל כאש בשדה קוצים. בחושיהם הבריאים מבינים המתבגרים הצעירים את מה שהמערכת עושה מאמצים אדירים להסתיר מפניהם: שצבאנו האדיר אינו עוסק בהבטחת חיינו כאן אלא בשימור סכסוך שבו הצד שלנו הוא הצד המדכא, המפלה והבלתי צודק. 

לתלמידים אין שעות לימוד מיותרות שמותר וכדאי לגזול מהם לצורך הטפות מיליטריסטיות, שתועלתן מפוקפקת ממילא. לקצינים, לעומת זאת, יש זמן פנוי בשפע, וחבל ששר החינוך אינו מצליח, או אולי אינו מעוניין, לשנות את סדרי העדיפויות שעל פיהם הצבא הוא בעליה האמיתיים של המדינה.