לא צריך את משרד החוץ כדי להגיב על האשמות נגדנו ב"עופרת יצוקה". הכבאים של תל אביב כבר עשו את זה בדרך הכי אופיינית לישראל

מאת עפרה ישועה-ליית

התפרסם ב-NRG בתאריך 24/9/2009

הרבה עיניים התגלגלו בשבוע שעבר לשמים, לצד ברכות לשנה החדשה. פשעי מלחמה? ישראל? דוח השופט ריצ'רד גולדסטון נפל כהפתעה מרעישה. אבל לא על כולנו. מכבי האש של תל אביב, למשל, הגיבו על מסקנות הדוח הזה באופן מקורי תשעה חודשים לפני שהוגש למוסדות האו"ם. 

במהלך מבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה הביעו עשרות אלפי אזרחים ישראלים, יהודים וערבים, דאגה, כעס וייאוש מול ההרס חסר האבחנה ברצועה שבא כתגובה, שאפשר בהחלט להגיד שמידתיות לא הייתה בה, על ירי טילי הקסאם-אקט אלים וחסר אבחנה כשלעצמו. בבקרים הקרים של ינואר השנה התארגנה קבוצה קטנה למשמרת מחאה ליד שדה דב בתל אביב. הייתה זו יוזמתו של טייס הקרב לשעבר יונתן שפירא, שבעבר הוביל את סירובה של קבוצת טייסים לבצע פעולות עונשין דומות בעזה. המפגינים נשאו שלטים ובהם הזכירו לטייסים – אנשי מילואים שחלפו על פניהם בדרכם לשגרת יום מלחמה שהחלה בבסיס הצבאי – שהם יוצאים להפציץ שכונות מגורים דחוסות באזור שהוגדר בית הכלא הגדול בעולם. 

לא היה שום צורך לחכות שמשפטן יכתוב על זה דוח מלומד. אפילו בטלוויזיה הישראלית על ערוציה המתלהמים אפשר היה לראות את המראות בעזה.  סמוך לשדה דב ממוקמת תחנת מכבי האש של תל אביב. אנשיה נתקפו ככל הנראה בזעם על משמרת המחאה השקטה שנערכה מתחת לאפם. 

ביום הראשון והשני הסתפקו הכבאים בקללות וגסויות (רוב המפגינים היו נשים). אחר כך הם הביאו זרנוקי מים של מכוניות כיבוי, הפנו אותם אל המפגינות ושטפו אותן בזרם אדיר. מי ששופך עליך כוס מים בזדון או יורק עליך מבצע עברה לפי חוקי העונשין. זרנוק של מכונית כיבוי הוא כוח עז ובשעת בוקר מוקדמת בחורף גם קר מאוד. 

פנייה לעיריית תל אביב בתביעה להעמיד לדין משמעתי את הכבאים בגין שימוש אלים ולא חוקי בציוד חירום, ואגב תוך בזבוז נפשע של מים, הניבה תגובה מזלזלת. "הנהלים רועננו בתחנת הכיבוי", נמסר ממחלקת פניות הציבור, משל היו הכבאים דרדקים שהתבלבלו מול ברזים גדולים שנפלו לידיהם ולא מפעילים בעלי סמכות של שירות חיוני. 

ישראל הרשמית טרם הסכימה אפילו להודות שיש "לרענן את הנהלים" שאפשרו את הטיפול הצה"לי באוכלוסייה הפלסטינית במהלך מבצע "עופרת יצוקה". הממשלה בתמיכתו האיתנה של העם יצאה לחיפוש נמרץ אחר זרנוקי מים ומילים שיוכלו לשטוף מן העולם את הדוח הבינלאומי שתיעד, עמוד אחר עמוד, את המעשים שעשתה ישראל בתקופת הלחימה. יש רק בעיה אחת: הפעם, מחלקת פניות הציבור איננה בתל אביב, אלא בבית הדין הבינלאומי בהאג.