פתרון דיור ממש פצצה

מאת עפרה ישועה-ליית

התפרסם ב"הגדה השמאלית" 7/4/2014

בסמכותו המלאה של שר הבטחון יעלון וראש הממשלה האחראי עליו לבלום את המהלך המטורף, הבזבזני והמרושע של איכלוס עוד התנחלות עירונית בלב חברון. ומה חושב על כך שר האוצר? את העלות הכלכלית של תחזוקת הפצצה המתקתקת הזאת בלב אוכלוסייה מותשת מהתעללות הוא ממילא לא מסוגל לחשב.

למי שחושב שממשלת נתניהו-לפיד רק מדברת ואין לה פתרונות דיור זמינים, מהירים וזולים למשתכנים צעירים ונלהבים במימון ממשלתי נדיב נכונה הפתעה. שר הבטחון משה יעלון כבר הבטיח לחסידיו הרבים חתימה בהנף יד על אישור לאכלס מתחם חדש של התנחלות עירונית בלב העיר חברון. לא פחות מ-4000 מטר בנוי מוכנים במקום לקלוט יותר ממאה משפחות – מאות רבות של יהודים שיזכו בהרבה יותר מקורת גג לראשם, ובהזדמנות הזאת גם יסייעו למי שמייחלים סוף סוף לפקיעת סבלנותם של הפלסטינים  – עם קצת מזל, אולי יצליחו לחולל תבערה אמיתית ומשמעותית שתפוצץ אחת ולתמיד את אשליית ה"משא ומתן" השקרי שכבייכול התנהל כאן בחסות אמריקאית.

העובדות ידועות ואינן שנויות במחלוקת. "בית המריבה" (בניין רג'אבי) בחברון עבר כבר פלישה בלתי חוקית אחת של מתנחלים, ב-19 בספטמבר 2007. הבעלים הפלסטינים של המבנה בסיוע עמותה לשיקום חברון עתרו לבית המשפט העליון והוכיחו מעל לכל ספק, באישור המחלקה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל, כי מסמכי רכישה שהציגו המתנחלים זויפו, וכי בעלי הבית מעולם לא חתמו על הסכמה למכור להם את המתחם. לאחר שנה של התדיינות ציווה בית המשפט לפנות את הפולשים, והצו אכן בוצע, למרבה תדהמתם של המתנחלים שלא האמינו שזה קורה להם.

למרות פסיקת העליון נגד הרכישה המזוייפת, הצליחו המתנחלים ושלוחיהם לקבל בבית המשפט המחוזי בירושלים (זה שצייתנותו עלתה לכותרות באחרונה בהקשר של כמה מפרשות אולמרט) צו המאשר כי המתנחלים הם הבעלים החוקיים של בית רג'אבי. למה? ככה. מסמכים מזוייפים או לא, בשלבים הראשונים של העיסקה הבעלים הפלסטיני אמנם התכוון למכור את הבית למי שהתגלה כאיש קש. ובמקרים שיהודים הם הקונים, הכוונה היא הקובעת.

השנה שבה שהו מתנחלים בבניין רג'אבי סיפקה תיעוד למכביר של הסיבות הגורמות לפלסטינים לסרב בתוקף למכור נדל"ן לישראלים. מספר החיילים בחובה ובקבע שרותקו למשמרות סביב המתחם, לליווי תושבים וילדים ליעדיהם השונים ובחזרה "הביתה" עלה על מספר המשתכנים רבי הזכויות. עמדה מיוחדת הוקמה לבידוק כל פלסטיני שנאלץ לעבור ברחוב – גם אם הוא היה בסך הכל תלמיד בית ספר, ובלא קשר לשאלה אם הותקף זה עתה באופן אלים – בקבוקי זכוכית, אבנים וגרוטאות הושלכו באופן קבוע מגג הבנין ומחלונותיו על עוברים ושבים. השכנים באיזור התרגלו לביקורים, קללות, ריסוס כתובות נאצה, הרעלת בעלי חיים וכריתת עצי פרי – הכל לפי המסורת המוכרת מהמתחם היהודי של חברון. לאחר הפינוי מיהרו גיבורי "תג מחיר" לבצע שורה של פעולות נקם אלימות שכללו לא רק הרס רכוש – חלונות, מיכלי מים, קולטים סלולריים וצלחות לוויין – אלא גם ירי באש חיה שגרם לפציעת שני תושבים. כוחות הצבא והמשטרה נותרו  – עוד הפתעה – חסרי אונים מול ההשתוללות הזאת.

כדאי לזכור: חברון היא העיר הפלסטינית הגדולה ביותר בגדה המערבית, עם 190 אלף תושבים שזהו מרכז חייהם ופרנסתם. 800 היהודים שאיוו להם למשכן כמה מהבתים במרכז העיר, סמוך למסגד מערת המכפלה, הצליחו להפוך את החיים המשובשים באיזור הזה לעניין של שגרה מזה שלושים שנה ויותר. מאות דירות וחנויות עומדות ריקות "מטעמי בטחון" ובעליהן מודרים מהם. ההתיישבות היהודית בחברון צומחת באיטיות אך בבטחה. הקמת ראש גשר נוסף במרחק של כמה מאות מטרים מהיישוב הקיים מבטיחה שתוך זמן קצר יהיה שביל של אדמה חרוכה בין ההתנחלות החדשה לישנה. אבל מי סופר את מאות או אלפי התושבים שכיום חיים על השביל הזה.

בפועל – קובעים אירגוני זכויות האדם המסייעים לחברונים, ובהם "שלום עכשיו" – "בית המשפט כפה על בעל הבניין הפלסטיני למכור את הבניין למתנחלים, זאת בהתעלמות מהמחיר ההומניטרי לא רק של המכירה עצמה, אלא של מיקום ההתנחלות החדשה בלב אוכלוסייה אזרחית פלסטינית, לאחר שהתנחלות זו כבר גרמה נזק רב ברכוש ובנפש לאזרחים אלו."

עם כל הכבוד להחלטה המעוותת המעניקה למתנחלים בעלות על המיתחם, הם כמובן אינם יכולים לבצע את ההתנחלות ללא אישור של שר הבטחון, הריבון היחיד בשטחים הכבושים בידי ישראל. בסמכותו המלאה של השר יעלון וראש הממשלה האחראי עליו לבלום את המהלך המטורף, הבזבזני והמרושע הזה תוך שימוש בארגז הכלים הנדיב העומד לרשותו. השר והממשלה יכולים:

  • לא לאשר את רישום הנכס ע"ש המתנחלים
  • לעכב את רישום העסקה
  • למנוע את כניסת המתנחלים למתחם מטעמים מדיניים ובטחוניים.

מפלס הלחץ בחברון לקראת החלטת הממשלה בנושא הזה הוא עצום. לתושבים הפלסטינים ברור, שברגע שיינתן אור ירוק לבניין רג'אבי, הדרך תהיה פתוחה לעיסקאות מזוייפות וכוחניות נוספות, שמטרתן לייצר רצף יהודי-מתנחלי בין קרית ארבע למרכז חברון, כאשר ההתנחלות החדשה מהווה תחנה טבעית מצויינת באמצע הדרך שתאפשר חציית העיר לשנים.

ניתן היה לצפות שלפחות אחד היושבים סביב שולחן הממשלה, שר האוצר יאיר לפיד, יגלה עניין כלשהו בעלות של פתרון הדיור החדש בחברון. את העלות הכלכלית של תחזוקת הפצצה המתקתקת הזאת בלב אוכלוסייה מותשת מהתעללות הוא ממילא לא מסוגל לחשב – תקציב הבטחון כזכור אינו מבוקר על ידי משרדו.  מס ערך מוסף הוא אמנם לא יראה מהמשפחות המאושרות של מעמד הביניים היהודי-חברוני, אבל לפחות אף אחד לא יבוא אליו בטענות שלא גדל פתאום הצע הדירות ב"מחיר למשתכן" שאין נוח ממנו: אפס, פחות או יותר. כי תקציבים לפצצות מעולם לא חסרו כאן.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s