ביקורת נוקבת ועניינית
מאז קראתי לפני עשרות שנים את הרומן עב בכרס של אנדור ג'י "וולטר וולטר" לא ראיתי ביקורת כה נוקבת ועניינית המובעת בצורה שוטפת ורהוטה על הדת הממסדית השלטת . אסוציאציה הספרותית זאת גרם לי ספרה של עפרה-ישועה-ליית "ארץ ברית".
כמו ברומן הנ"ל, על חיי הוגה הדעות הצרפתי הדאיסט מאבות ההשכלה האירופית בן המאה ה-18 פרנסואה ארואה וולטר, ואויבה הבלתי נלאה של הכנסיה הקתולית, המחברת(ישראלית צברית דור 3) משלבת את פרשת חייה וחיי משפחתה בהשקפתה הלא מחמיאה – בלשון המעטה – על הזרם האורתודוקסי היהודי. זרם זה המורכב מחרדים, מדתיים לאומיים ודתיים עדתיים, באמצעות "סוכניו": הרבנים, כלי הקודש ועסקני המפלגות, החדיר את הלכותיו העתיקות והאנכרוניסטיות לכל חלקה טובה בהוויה הציונית והישראלית.ובעזרת תמיכה ותיקצוב ממלכתיים ובשם המסורת היהודית דרדר ופילג את החברה הישראלית על שלל מרכיבה הלאומיים והאתניים. במקביל(פרט למיעוט זניח)לא רק שלא חתר לפשרה ולשלום עם החברה הפלסטינית השכנה, אלא גרם והביא בגזענותו את שתי הקהילות היהודית והערבית-פלסטינית בין הנהר לים למלחמות דמים.
שלמה קב ונקי
ערד
עפרה ישועה ליית 