פרשת עמנואל: מרוב צער על הבנות הספרדיות הנשארות בחוץ, אף אחד לא חושב על גורלן המר לא פחות של הנשארות בפנים, הבנות שגדלות בעולם מסוגר ומנותק

בשנה הבאה ילמדו בנות חסידי סלונים חובבי הטוהר בבית ספר פרטי פחות או יותר, ותימצא הקומבינה שתאפשר לחסום אותו בפני "אלמנטים לא רצויים".

כך סיימנו עוד משבר אמיתי: אמיתי היה "ים הדמעות" שנשפך (שוב) בהפגנת החרדים הגדולה. אמיתית גם חרדת החילונים והדתיים הלאומיים מול הנחשול הענק של בגדים שחורים ומגבעות שחורות ששטף את הרחובות. אמיתי הוא הזעם הצדקני, מהול בבהלה ובתסכול, כאשר ישראל המגוייסת לצבא השם יתברך מציבה מול ישראל המגוייסת לצה"ל מראה בלתי מחמיאה: ככה נראית תרבות שרואה ב"אחר" משהו שיש להתרחק ממנו, שמותר לנצל אותו, שאין להתחשב ברגשותיו. כך מתפתחים דברים במדינה המקיימת שורה ארוכה של תקנות וחוקים שבחסותם יכול המגזר היהודי כולו להתבדל, להפלות, ולקושש לעצמו משאבים ציבוריים הרחק מעבר לחלקנו היחסי באוכלוסיה הכללית.

כמה מצטערת ישראל החילונית והדתית-לאומית בצערן של הבנות הספרדיות הקטנות, שאורך ועובי הגרביים שעל ירכיהן, שלא לדבר על ייחוסן המשפחתי, אינו פותח בפניהן את הדלתות הקסומות של המוסדות החינוכיים המועדפים להכשרת נשים חרדיות, בעמנואל וגם במקומות אחרים, כפי שהוכיח בסוף השבוע "זמן תל אביב".

מרוב ביזיון וקצף וצער על הנשארות בחוץ אין איש מתפנה להרהר על גורלן המר לא פחות, ואולי אפילו יותר, של הנשארות בפנים. ידוע היטב שחומות ההפרדה האכזריות נועדו קודם כל עבורן: תפקידן לבודד את הנפשות הצעירות מפני כל סיכוי להכיר את העולם "שבחוץ", על קסמיו המפתים מדי. זה הרי לא סוד שמטרתו של החינוך החרדי המחמיר היא קודם כל לבלום ידע, כלומר לקבע בורות עצומה. מדינת ישראל היא שותפה מלאה למערכת חינוך שבכל מקום אחר בעולם היתה נחשבת להתעללות בילדים: בלי חינוך לטבע, לטיפוח הגוף, לאמנות, להסטוריה ולמדע. בלי טלוויזיה, בלי רדיו, בלי ספרות, קולנוע, עיתון – בלי מגע עם אנשים שאינם חלק מן הכת הסגורה הרמטית.

אין סיכוי שמישהו יבוא להגן על זכותן של ילדות חרדיות, אשכנזיות ומתאשכנזות, לחופש המגיע לכל ילדה באשר היא: ללמוד, להתנסות, לאהוב, ולהכיר את העולם – אפילו לבחור בגדים על פי טעמן ולחגוג את נשיותן. רבות מהן מן הסתם יתרגלו למשטר הקשה והקפדני, שנועד לייצר נשים ממושמעות, ולדניות ועניות בחומר כמו גם ברוח. אחרות יהיו אומללות ומדוכאות. אלה וגם אלה יקימו דור חדש של ילדים וילדות שיהיו כלואים ומבודדים  בדיוק כמותן.

אז לפני שנזעק למה הם לא מתגייסים לצבא ולמה הם לא מתפרנסים, בואו נשאל למה ואיך נגזלו זכויות האזרח הבסיסיות של אמהותיהם כבר בכיתה אלף.