מי שרוצה לטייל בשבת בירושלים, ראוי שייאבק נגד המצוקות שנגזרו בשם הדת היהודית על השכנים הלא יהודים

מאת עפרה ישועה-ליית

התפרסם ב-NRG בתאריך 26/9/2009

אסור לחלק את ירושלים, אבל זה בסדר גמור למלא אותה אשפה וזעם ולשטוף בים של רוק ודמעות תנין: נהגים מאותגרי חניה מול חרדים מתייפחים על קידוש השם באחת מגרסאותיו היותר מוזרות – חילול שבת בגין פתיחת חניון. 

החניון ייפתח, כמובן. עם כל התלונות והאזעקות על התחרדותה היתרה של ירושלים, היהדות האמונית נמצאת שם בנסיגה מתמדת. הגאים צעדו, בתי הקולנוע והמסעדות פתוחים, התנועה זורמת בעיר, ומהשבוע הבא תהיה גם חניה בציון. 

אפשר להבין את תסכולם הנמשך של המאמינים. לפני פחות משבועיים שמעו מראש ממשלת ישראל שאפילו הפלסטינים נדרשים להכיר בישראל כמדינה יהודית, אבל מי צריך מדינה יהודית שלא יודעת אפילו לשמור שבת ולהניח תפילין? 

חייזר שינחת כאן ויבקש לדעת מה זה בעצם מדינה יהודית, יגלה כי בישראל "מתקיים ויכוח" רב שנים באשר לשאלה החשובה הזאת. ספר הלימוד הרשמי בהוצאת משרד החינוך, "להיות אזרחים בישראל – מדינה יהודית ודמוקרטית", כולל שש הגדרות אפשריות למושג הבעייתי הזה, ואת כולן חייבים תלמידי החינוך הכללי והדתי לשנן לקראת בחינת הבגרות באזרחות. לפחות שתיים מההגדרות האלה קובעות כי שמירת מצוות היא חלק חיוני מהחיים במדינה היהודית. 

לא פלא שיהודים דתיים באמת מרגישים תסכול, זעם ובגידה בכל פעם שהם מקבלים תזכורת לזלזול הגמור של רוב הישראלים במה שנראה להם סלע קיומה של היהדות. בעיני אותו רוב מוצק שמחזיק בכל עמדות הכוח הפוליטיות והכלכליות במדינה, "מדינה יהודית" מתחילה ונגמרת ב"זכותנו" לשורה של זכויות נדל"ניות בין הירדן לים, ושלילת זכויותיהם של "לא יהודים" על נכסי הנדל"ן האלה. 

עניינים יהודיים אחרים, כמו כשרות, דיני משפחה, תפילות ושאר מצוות שבראשן שמירת שבת, נתפסים בעיני הרוב החילוני כהטרדות חינניות בימים כתיקונם ובלתי נסבלות כאשר הן פוגעות באיכות חייו. 

החרדים, למודי סבל וויתורים על כל מה שנראה לחילונים כמנעמי החיים ואיכותם, מי שנהרגים יום יום באוהלה הקשוח והצייקני של התורה, משוכנעים שיש לזעוק את זעקת השבת מעצם קיומה של "מדינה יהודית". 

"מדוע אין החילונים מחליטים אחת ולתמיד על הפרדת הדת מהמדינה ומניחים אותנו לנפשנו?", תהה לא פעם אחד מנציגיהם הרהוטים והחביבים ביותר, הרב משה גרילק. שאלה טובה. כניסוחו של אחד מידידיי הטובים, עמדת הרוב החילוני בישראל היא ש"אין אלוהים, אבל הוא נתן לנו את הארץ". 

מיום הקמתה נזקקה מדינתנו לעיגונה בחוק של המסורת הדתית המכתיבה אפליה בוטה כלפי אזרחים ערבים ולא יהודים אחרים. מי שרוצה להשתחרר מכבלים אנכרוניסטיים וחסרי היגיון על החופש האישי שלו לטייל בשבת בעיר הקודש, ראוי שייאבק לבטל גם את המצוקות שנגזרו בשם הדת היהודית על השכנים הלא יהודים.